פרשת וישב

דמותו של יוסף היא אבטיפוס לאחת הבעיות החמורות שיודעת האנושות מאז ועד היום – האשמה אוטומטית של "הצד החזק", בלי ראיות ובלי משפט. לקראת פרשת השבוע , ראוי שיעסקו רבני הקהילות בדרשותיהם בסוגיה הכאובה.

מהו יחסם של חכמינו לימי הולדת? וכיצד ראוי לנהוג בגיל המבוגר?

ה' מסר גיבורים בידינו, למרות שלא למדנו מלחמה מעודנו. מסר בידנו עמים רבים שקמו עלינו לכלותינו. מסר את רשעי האומות הללו בידי עם שיצא מטוהר מהמשרפות. הכניע זדים ארורים בידי עם שחזר לדרך אבותיו. על הנס המופלא הזה צריך להודות בפה מלא בכל ליבנו ונפשנו.

עבודת השם בלתי מאוזנת אפילו של ענק עולם כיוסף הצדיק הביאה אותו ואת אחיו ואת עם ישראל לגלות מצרים. היזהרו מאובססיה.

מיד במוצאי שבת נעביר כאן בשידור חי את שיחתו של הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לפרשת וישב.

- מסיפור האחים אנחנו לומדים שגם אצל אנשים גדולים יכולות להיות נפילות אבל גם אם יש נפילות, אנחנו צריכים להסתכל על הסיפור בפרופורציות ולראות שרוב האדם טוב ורק החטא רע - נסיון אשת פוטיפר רלוונטי גם לימינו עם כל ההתמודדויות שיש בימינו. והיצר מאוד חזק ככה שכשאדם נופל, זה אונס. אבל כשהוא מנצח, זה קידוש השם עצום. וככל שהקושי יותר גדול קידוש השם יותר גדול -האדם יראה לעיניים: כשאנחנו מסתכלים על יוסף לכאורה לא מובן לנו איך זה שאחרי שהוא היה צדיק הוא הגיע לכלא. אבל בסופו של דבר מתברר שזה לטובה. צריך להתרגל להסתכל במבט ארוך - אור המנורה הוא עדות לבאי עולם ששכינה שורה בשיראל, וזה נס חנוכה שראו שהשכינה שורה בישראל